החלטה בתיק ת"א 3337-09-11

1. בפני בקשת הנתבעת, מבטחת כלי הרכב בהם נגרמו לכאורה "תאונות הדרכים" כמשמעותם בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפלת"ד") להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: " הוועדה הרפואית") ולהורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה.
2. בתביעתו, התובע, נהג מונית במקצועו, יליד 1984, טוען לקיומו של נזק גוף שאירע לו בעקבות שתי תאונות דרכים, הראשונה מיום 30.6.09 והשנייה מיום 26.11.2009. ביחס לתאונה השנייה, המהווה גם תאונת עבודה, קיימת לתובע "נכות על פי דין" כמשמעותה בס' 6ב' לחוק הפלת"ד (להלן: " הקביעה") שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית בגובה 20%, נכות אורתופדית צמיתה בגין הנזקים שנגרמו לברכו הימנית בעת ירידה מהמונית. לגבי התאונה הראשונה ביקש התובע, בתחילה, מינוי מומחה רפואי אולם בשלב מאוחר יותר הוא חזר בו מבקשתו.

טענות הצדדים

3. הנתבעת טוענת בעיקר כי מהשוואת המסמכים שבפני הוועדה הרפואית (מסמך ממיון מיום 27.11.2009 ותוצאת בדיקת MRIבלבד) עם המסמכים הרפואיים שבינתיים איתרה ושצורפו לבקשה, עולה שלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה ואשר לו היו לפניה, בוודאי שהיו מביאות לתוצאה שונה זו שקבעה.

בנוסף, נטען כי "החליט התובע במהלך מפתיע (ואף מעט מחשיד) לחזור בו מבקשת מינוי האורטופד לעניין התאונה הראשונה. חזרתו של התובע מבקשתו מעלה תהיות, שכן טרם התקיים דיון בעניינו וטרם נקבע מי יישא בשכר טרחתו של המומחה במידה שימונה."...וזאת ללא נימוק.

4. לגופו של עניין טען התובע בעיקר לכך שהפגיעה בברכו הימנית אשר אירעה במהלך שירותו הצבאי הינה קלה וללא השפעה לאורך זמן ואילו בתאונה בה עסקינן, נגרמו לו נזקים קשים.

בנוסף, התובע טען לשיהוי, נוכח המועד שנקצב לנתבעת להגשת הבקשה בהחלטה מיום 28.10.2012 ואף השיב לטענת הנתבעת לחזרתו מהבקשה למינוי מומחה בגין התאונה הראשונה, כי מאז הגשת התביעה בו הוגשה הבקשה למינוי מומחה ביום 11.9.2011, לא התקבל תיעוד רפואי נוסף בגין התאונה הראשונה ולכן מסר בתשובתו מיום 28.10.2012 לתגובת הנתבעת, שלאחר בחינת מצב הדברים נכון ליום הגשת התשובה (מעל שנה לאחר הגשת הבקשה), שהוא חוזר בו מבקשתו זו.

5. הנתבעת השיבה על כך כי איחורה נבע מהמתנתה לאיסוף החומר הרפואי שלא הסתיימה עד כה ויש לבכר את המהות על הפרוצדורה, כך שלא תדחה בקשתה מטעם זה.
6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי שדין הבקשה להתקבל.

דיון

7. להלן מובא לשון סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד העוסק בכלל הקביעה על פי דין ובחריג לו:

"6 ב. נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

מטרות ס' 6 ב' הינן ייעול הדיון, דהיינו, קיצור ההליך שבפני בית המשפט, לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע, הימנעות מהקושי האובייקטיבי להכריע בין חוות דעת רפואיות שונות או סותרות הן שאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית מתוך רציונאל של "צדק מהותי".

על כן היתר לבעל דין להביא ראיות לסתור יינתן בצמצום ורק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. ר' בין היתר את הנכתב ברע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חב' לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505, בר"ע (ת"א) 2254/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' תם שמואל (פורסם בנבו, 26.2.2004) ורע"א 4484/06 רינה מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח 1996 בע"מ (פורסם בנבו, 19.9.06).

                        בפסיקה צוינו שני סוגי טעמים העשויים להצדיק מתן היתר כזה:

א.      טעמים משפטיים, כגון שההליך בו נקבעה הנכות שעל פי דין אחר היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית ובטלות מעיקרא כפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.

ב.      טעמים עובדתיים, כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל ועד לדיון בבית המשפט, או כאשר מתברר כי לא היו לפני וועדת המל"ל עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע קודם לתאונה או לאחריה, אשר עשויות היו לשנות את התוצאה.

עוד נקבע כי נטל הוכחת קיומן של נסיבות יוצאות דופן רובץ לפתחן של הטוען לקיומן.

(ר' עניין טיארה עבדול אחמד ו אבו עליון עודה הנזכרים לעיל ור' גם מקרים דומים ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חיים אלוש (פורסם בנבו, 25.6.2007) ובת"א (ק"ג) 12385-09-10 צחי נחום נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 15.1.2013).